מאשה ברוסקינה (מינסק 1924 - מינסק 1941) Masha Bruskina: born in Minsk in 1924, died 1941

מאשה ברוסקינה נולדה במשפחה יהודית בעיר מינסק ב-1924. בשנת 1941, ימים ספורים לפני פלישת גרמניה לברית המועצות, סיימה את בית הספר התיכון.

בסוף יוני 1941, כאשר הגרמנים כבשו את מינסק, הושמה משפחתה של מאשה, יחד עם שאר יהודי העיר, בגטו. מאשה הצליחה לברוח מהגטו אל הצד הארי של העיר, שם הצטרפה (בזהות בדויה) למחתרת האנטי-נאצית שהתארגנה בעיר לאחר הכיבוש. לפי הנחיית מפקד המחתרת היא התחילה לעבוד כסייעת בבית החולים לשבויי מלחמה סובייטים במינסק. 

במהלך עבודתה הבריחה לתוך בית החולים בגדים אזרחיים ותעודות מזויפות, אשר היו אמורים לאפשר לשבויים, משהחלימו, לברוח מבית החולים אל היערות ושם להצטרף ליחידות הפרטיזנים.

בתחילת אוקטובר 1941 ניסתה קבוצה גדולה של שבויי המלחמה להימלט מבית החולים. הבריחה נכשלה, חלק מהשבויים נהרגו ואלו שנשבו - עונו קשות. אחד מהם הסגיר את מאשה. ב-14 באוקטובר 1941 היא ועוד שני חברי המחתרת נעצרו על ידי הגסטאפו. היא הוכתה ועונתה לאחר שנתפסה, אך רוחה לא נשברה. היא הצליחה להגניב פתק לאמה מהכלא, בו כתבה כי הדבר היחיד שמדאיג אותה זה הצער שהיא גורמת לה. היא גם ביקשה ממנה להביא לה בגדים נקיים, כיוון שהיא רוצה להיות לבושה בצורה הולמת כאשר יוציאו אותה להורג.

ב-26 באוקטובר 1941 הוצאו להורג בתלייה מאשה ברוסקינה ושני חבריה למחתרת מינסק - קיריל טרוס וולדימיר וולודיה שרבצביץ'. הם הובלו בתהלוכה ברחובות מינסק כשמאשה, ידיה כבולות, נושאת על חזה שלט בו נכתב בגרמנית וברוסית: "אנחנו פרטיזנים וירינו בכוחות גרמניים". ההוצאה להורג בוצעה בשער מפעל לייצור שמרים על ידי חיילים גרמנים ומשתפי הפעולה הליטאים.

In June 1941, just after graduating from high school and after the Nazis had occupied Minsk, she managed to escape from the ghetto to the Aryan side of the city, where she joined the anti-Nazi underground in the city using a false Aryan identity. During her work at a hospital she brought civilian clothes and false documents, allowing prisoners to escape from the hospital to the forests to join the partisans there.

At the beginning of October 1941 a large group of prisoners of war tried to escape from the hospital but failed and some prisoners were killed and those captured - tortured. One of them reported Masha to the Gestapo.

On 14 October 1941, she and two others were arrested beaten and tortured when caught, but her spirit was not broken by the Gestapo. She managed to slip a note to her mother from prison, where she wrote that the only thing that worries her is the grief it causes her. She also asked her to bring her clean clothes, because she wants to be dressed appropriately when her death sentence is carried out.

On 26 October 1941, Bruskina Minsk, Kirill Tros, and Vladimir Volodya Srbtzbitz were hanged. They were first led in a procession through the streets of Minsk as Masha, with her hands tied, carrying a sign on her chest written in German and Russian: "We are partisans and shot German troops". The execution was carried out by German soldiers and Lithuanian collaborators.

צילה שכנס (גרודנו, פולין - ביאליסטוק 1943) Cilia Shahnes (born Grodno, Poland - died Bialystok 1943)

צילה שכנס, ילידת גרודנו, היתה חברת המחתרת החלוצית בגטו גרודנו. בינואר 1943 הגיעה לביאלסטוק, בעקבות החלטת המחתרת אשר צפתה את חיסול הגטו בגרודנו, ושם הצטרפה למחתרת הלוחמת בגטו. יחד עם חברתה חסיה בילצקי העבירה את המעבדה לזיוף מסמכים לגטו ביאליסטוק, תוך שימוש בזהות פולנית בדויה. היא מצאה עבודה ומגורים בצד ה"ארי" של ביאליסטוק, ושמשה קשרית עם המחרת בגטו, ועם יחידת הפרטיזנים ביער הסמוך, והבריחה להם מזון, תרופות ונשק.

נהרגה בקרבות המרד הראשונים בגטו באוגוסט 1943.

  A native of Grodno, was a member of the Bialystok Underground 

arriving in January 1943, following a decision by the underground after the liquidation of the ghetto in Grodno.

Together with her friend Hasha Biletzki, she joined the armed resistance in the Bialystok ghetto document forgery lab, using a false Polish identity. She found a job and lived on the Aryan side of Bialystok, served as a liaison with the partisan unit in the nearby forest, and helped bring them food, medicine and weapons. She was killed in battle in August 1943.

בלה יערי-חזן (בנדין, 1922 – ישראל, 2008) Bella Yaari Hazan (born Będzin 1922, died Israel 2008)

בלה יערי הצליחה להגיע לווילנה עם פרוץ המלחמה, ושם נבחרה לשמש כקשרית של "החלוץ", וזאת בשל מראה פניה "הטוב". במהלך שנות הכיבוש הגרמני סיכנה את חייה בשליחויות מחתרתיות בין הגטאות ואף נשתלה במתורגמנית במפקדה של הגסטאפו.

לאחר שנתפסה כשעל גופה נשק וחומר הסברה, נשלחה לבירקנאו ושרדה.

את קורותיה פרסמה בספר "קראו לי ברוניסלבה".

Bella succeeded in getting to Vilna at the start of WWII and there was chosen to be a liaison for the Halutz, this was due to her 'good' facial features. During the German occupation she risked her life in Underground operations and even worked as a translator for the gestapo. After she was caught with weapons and secret papers, she was sent to Birkinau and survived. Her autobiography is entitled, "They call me Bronislava" after the Aryan name she went by under her falsified identity

מריאן כהן (17 בספטמבר 1922 – 8 ביולי 1944) Marianne Cohen (Born Sept. 17, 1922- died July 8, 1944)

מריאן כהן הייתה פעילה במחתרת היהודית בצרפת בתקופת מלחמת העולם השנייה, כינויה המחתרתי היה קולן .(Colin) היא הייתה חברה ב"תנועת הצופים היהודים בצרפת", וב-1942 הצטרפה גם ל"תנועת הנוער הציוני המאוחדת", והתגייסה לארגון מחתרתי שפעל בחסות שתי התנועות. במסגרת פעולתה במחתרת, הצליחה להבריח כ-200 ילדים מצרפת דרך הגבול.

ב-31 במאי 1944 הובילה כהן קבוצה של 28 ילדים וילדות יהודים בני ארבע עד שש-עשרה בניסיון לעבור את הגבול לשווייץ ליד העיר אנמאס (Annemasse) בצרפת. הקבוצה נלכדה בידי הגרמנים, והובלה לכלא פאקס באנמאס. ראש העיר של אנמאס, חסיד אומות העולם ז'אן דפו ,(Jean Deffaugt) הצליח לשכנע את מפקד הגסטפו בעיר להעביר לידיו 17 ילדים מהקבוצה, אותם הוא העביר למקום מבטחים.

לאחר מכן יצרו חברי המחתרת קשר עם ז'אן דפו, והוא העביר לכהן את תוכניתם להציל את חייה. על פי התוכנית, היה עליה להיכנס לתוך מכונית שתחכה בפינת אחד הרחובות שבהם צעדה מדי יום יחד עם אחד-עשר הילדים הנותרים שהובלו כל בוקר לעבודות כפייה. כהן סירבה, ולא הסכימה להציל את חייה, פן יבולע לילדים אחר כך. בתוך כך, היא הובלה מדי יום לחקירה ולעינויים בידי הגסטפו, אך סירבה בעקשנות למסור להם מידע.

בליל 8 ביולי נחטפה כהן על ידי אנשי מיליציה שפעלה תחת חסותם של הנאצים, ונרצחה על ידיהם בבעיטות ובמהלומות גרזן. רק לאחר שחרור אנמאס, נתגלתה גופתה והובאה לקבורה. גופתה של כהן זוהתה על ידי מילה ראסין, ב-21 באוגוסט, בזכות הנעליים לרגליה, שאותן קנתה לה ראסין. הילדים ניצלו הודות למאמציו של דפו.

מקור התמונה: יד ושם

Marianne was a member of the Jewish Underground in France and her nickname was 'Colin'. She was a member of the French Jewish Scouts and in 1942 joined the Special Zionist Youth movement, which succeeded in helping 200 Jewish children escape over the border from Nazi occupied France. On May 31, 1944 she led a group of 28 children aged 4 -16 over the border into Switzerland. The group was caught and taken to a Swiss prison. 'Righteous gentile' Jean Deffaught convinced the Gestapo to give him 17 of the children. Deffaught transferred the children to the Underground. She eventually was kidnapped, brutally tortured, beaten and killed in jail, refusing to cooperate with the Nazi's. The children survived.