תנועת המרי בגטו קרקוב

כך כותב ד“ר אריה באומינר בספרו ”תנועת המרי בגטו קרקוב“ על המשרד הטכני של הלוחמים:

”שמשון דרנגר נרתם מיד לארגון ”המשרד הטכני“, שסיפק תעודות ורשיונות שונים, שהיו חשובים לעין ערוך למימוש הפעולות. במשך הזמן סיפק משרד טכני זה תעודות חשובות גם לארגונים מחתרתיים אחרים באיזור.

המשרד הוקם ברחוב נאדבישלנסקה (Nadwislanska) מס‘ 1, במסווה של משרד קבלני בניין בשם ”גרניט“. לגרמנים לא היה מושג אלו עבודות קבלניות בוצעו ב“משרד הטכני“ הזה. במחסן הבניין הסתירו הלוחמים נשק בשקי מלט. המשרד הטכני סיפק תעודות מזוייפות גם ליהודים עשירים, והשיג בדרך זו סכומי כסף ניכרים לרכישת הנשק.

המפקדה ביצעה ”אקסים“ (אקספרופריאציה) - כלומר, החרמות בכוח אצל בעלי יכולת שסירבו לתרום ללוחמים. מרבית התעודות המזויפות נמסרו לפעילי הלוחמים ולקשריות, כדי שיוכלו לנוע בדרכים מחוץ לגיטו ולקיים את הקשר בין חברי התנועה במקומות שונים. בעזרת תעודות מזויפות אלו ניצלו הרבה צעירים מגירוש מיידי ומעבודות כפיה.

גוסטה (טובה, יוסטינה) דוידזון-דרנגר (קרקוב, 1917 - 1943)

גוסטה, ובשמה העברי טובה, היתה חברת תנועת הנוער הציונית "עקיבא", תחילה כראש קבוצה ומשנת 1938 כחברת מרכז התנועה. גוסטה ערכה את עיתון השכבה הצעירה וניהלה את הכרוניקה של התנועה.

ב- 22.9.1939, מיד לאחר כיבוש העיר על ידי הגרמנים, נאסרו גוסטה ובעלה שמעון דרנגר, אף הוא מראשי התנועה, באשמת השתייכות לחוג אנטי נאצי. לאחר שחרורם, תמורת כופר נפש ששילמה משפחתה של גוסטה, החלו בשיקום התנועה ובפעילות מחתרתית, בעיקר בנושאי חינוך.

בקיץ 1942 היתה גוסטה אחת ממייסדי ארגון המאבק המזוין בקרקוב, "הארגון הלוחם של הנוער החלוצי". העיתון המחתרתי, "החלוץ הלוחם", היה לביטאון חברי הארגון, שהחל עוסק בזיוף תעודות לצורכי חברי הארגון ולהעמקת הקשר עם חברי מחתרת פולניים.

הפעולה הדרמטית ביותר התרחשה בליל ה-22.12.1942, בהתקפה שביצעו חברי הארגון על בית הקפה "ציגנריה" במרכז העיר, שהיה מקום מפגש של קצינים גרמניים. בפעולה נהרגו 11 גרמנים ונפצעו 13.

בעקבות בגידה נאסרו חברי המחתרת, וכשנתפס שמעון הסגירה גוסטה את עצמה ב- 18.1.1943. לאחר עינויים בתא יחיד, העבירוה לתא קולקטיבי מס' 15, ובו פגשה חברות למחתרת וחניכות שלה מן התנועה. גוסטה המשיכה להיות כאן המחנכת, וחברותיה לתא, גם האסירות הפליליות הפולניות, קיבלו ברצון את מרותה ואף ניהלו "משק משותף". בתא הכלא התנהלו שיעורים ושיחות על נושאים שונים, כאן היו שרים בצוותא – שירים בפולנית, עברית ויידיש.

בהיותה בכלא כתבה גוסטה, בשמה המחתרתי – יוסטינה –  את זיכרונותיה. ב-29.4.1943, בעת שהובלו למחנה פלשוב, הצליחה גוסטה להימלט, יחד עם חברים לכלא, במבצע בריחה שאורגן על ידי בעלה.

ב- 11.11.1943 נלקחה גוסטה ממקום מסתורה על ידי הגסטפו ומאז לא נודע גורלה. 

רייזקה (שושנה) קלינגברג (כהן)

רייזקה קלינגברג, נכדתו של שם קלינגברג, המקובל והאדמו"ר מזאלושיץ, גדלה בבית דתי חסידי. כשפרצה המלחמה עזבו רייזקה ומשפחתה את קרקוב ועברו להתגורר ב-קושיצה, אך רייזקה החליטה לחזור לגטו ולהצטרף למחתרת היהודית בגטו, "החלוץ הלוחם", ותפקידה העיקרי היה כקשרית לקצין המבצעים אברהם לייבוביץ ("לאבאן"), מנהיג תנועת "דרור" בקרקוב. המראה ה"ארי" שלה – בלונדינית ובעלת עיניים כחולות – איפשר לה לצאת ולהכנס לגטו, ותוך כדישימוש בתעודות מזוייפות היתה מבריחה מידע, מזון ואנשים.

שיאה של פעילות המחתרת היה ב- 22 בדצמבר 1942, כשחברי החלוץ הלוחם ביצעו מספר התקפות על מקומות שבהם נהגו לשבת קצינים גרמנים, הניפו דגלים על הגשריפ, הדביקו כרוזים אנטי פשיסטים והעלו באש מוסכים.