גולה מירה (ז'שוב, 1911- קרקוב, 1943) Golah, Mira (born Rzeszów, Poland 1911- died Krakow, Poland 1943)

בת למשפחה חסידית, מייסדת סניף "שלומית הצעירה" של הארגון הציוני של הנשים "שלומית", ובהמשך חברה  בתנועת "השומר הצעיר". נישאה לאולק האוזמן, חברה להנהגה הראשית, ויחד הצטרפו למפלגה הקומוניסטית.

כאשר פלשו הנאצים לשטחי ברית המועצות היתה גולה בחודשי הריונה האחרונים. בהסכמתה הפסיק אולק את לימודיו בטכניון והחליט להצטרף לצבא האדום, ומאז נעלמו עקבותיו. גולה הסתתרה במרתף ושם ילדה את בנה יורק, כשאין איש לצידה. משפחתה הצליחה לשלוח עגלון שיביא את גולה והילד אליהם. הנסיעה היתה קשה. כאשר הגיעו לבית הדודה, יצאה גולה לחמם לו חלב, וכאשר שבה, שכב הילד בעריסה ללא רוח חיים. עם מותו של בנה חרב עליה עולמה.

בקרקוב נרתמת לעזרתם של תנועת עקיבא ו"החלוץ הלוחם". כמו כן סייעה בקשרים עם המחתרת הפולנית הקומוניסטית ה.פ.פ.ר., שגם היא היתה בראשית צעדיה ושאמצעיה הכספיים היו דלים. גולה סייעה בהשגת נשק ואישורי תנועה בעיר. בחורף 1941-1942 הוקם הארגון המחתרתי "איסקרא" (הניצוץ), וגולה היתה חברת מפקדת הארגון.

שיאה של הפעילות המחתרתית היהודית בקרקוב היה ההתקפה בערב חג המולד 22.12.1942 – פעולת "ציגנריה". הפעולה התבצעה בשיתוף פעולה של שני הארגונים. הפגיעה העיקרית הייתה בקפה "ציגנריה", שם נהרגו 11 גרמנים ונפצעו 13. אך עוד באותו לילה נפלו כ-20 מאנשי המחתרת ומפקדיה בידי הגרמנים.

בתחילת מרס 1943, נאסרה גולה בבית הדפוס של ה.פ.פ.ר., שהקימה בקרקוב, ונשלחה לכלא הנשים הלצלוב. היא נחקרה באכזריות והיתה חוזרת לתאה שבורת ציפורניים, שותתת דם וחבולה ללא הכר. 

גולה מירה נהרגה בעת נסיון בריחה, במוות אשר היא בחרה בו ולא הגרמנים. היתה בת 31 במותה.

Founder ‘Young Salome’ women's Zionist organization; member ‘Hashomer Hatzair’ youth movement. Married, when the Nazis invaded the Soviet Union she was in her last months of pregnancy. Her husband, Olek, joined the Red Army, and vanished without a trace. She gave birth to her son, Yorek, with no one by her side; he later 

.died in infancy

Golah’s work in the Underground movement helped in collection of weapons and providing legal travel documents. Her greatest accomplishment for the Underground came during Christmas 1942 in Cracow, where two Underground organizations, including her own, teamed up to attack the ‘Cyganeria’ coffee shop frequented by Nazi officers. There, thirteen Nazi’s were killed by the partisans along with 20 of the Jewish fighters. Golah was eventually captured, jailed and brutally beaten beyond recognition. Instead of waiting for death at the hands of the Nazis, she escaped from prison and was killed in 1943. She was 31 years old

גוסטה (טובה, יוסטינה) דוידזון-דרנגר (קרקוב, 1917 - 1943)

גוסטה, ובשמה העברי טובה, היתה חברת תנועת הנוער הציונית "עקיבא", תחילה כראש קבוצה ומשנת 1938 כחברת מרכז התנועה. גוסטה ערכה את עיתון השכבה הצעירה וניהלה את הכרוניקה של התנועה.

ב- 22.9.1939, מיד לאחר כיבוש העיר על ידי הגרמנים, נאסרו גוסטה ובעלה שמעון דרנגר, אף הוא מראשי התנועה, באשמת השתייכות לחוג אנטי נאצי. לאחר שחרורם, תמורת כופר נפש ששילמה משפחתה של גוסטה, החלו בשיקום התנועה ובפעילות מחתרתית, בעיקר בנושאי חינוך.

בקיץ 1942 היתה גוסטה אחת ממייסדי ארגון המאבק המזוין בקרקוב, "הארגון הלוחם של הנוער החלוצי". העיתון המחתרתי, "החלוץ הלוחם", היה לביטאון חברי הארגון, שהחל עוסק בזיוף תעודות לצורכי חברי הארגון ולהעמקת הקשר עם חברי מחתרת פולניים.

הפעולה הדרמטית ביותר התרחשה בליל ה-22.12.1942, בהתקפה שביצעו חברי הארגון על בית הקפה "ציגנריה" במרכז העיר, שהיה מקום מפגש של קצינים גרמניים. בפעולה נהרגו 11 גרמנים ונפצעו 13.

בעקבות בגידה נאסרו חברי המחתרת, וכשנתפס שמעון הסגירה גוסטה את עצמה ב- 18.1.1943. לאחר עינויים בתא יחיד, העבירוה לתא קולקטיבי מס' 15, ובו פגשה חברות למחתרת וחניכות שלה מן התנועה. גוסטה המשיכה להיות כאן המחנכת, וחברותיה לתא, גם האסירות הפליליות הפולניות, קיבלו ברצון את מרותה ואף ניהלו "משק משותף". בתא הכלא התנהלו שיעורים ושיחות על נושאים שונים, כאן היו שרים בצוותא – שירים בפולנית, עברית ויידיש.

בהיותה בכלא כתבה גוסטה, בשמה המחתרתי – יוסטינה –  את זיכרונותיה. ב-29.4.1943, בעת שהובלו למחנה פלשוב, הצליחה גוסטה להימלט, יחד עם חברים לכלא, במבצע בריחה שאורגן על ידי בעלה.

ב- 11.11.1943 נלקחה גוסטה ממקום מסתורה על ידי הגסטפו ומאז לא נודע גורלה.