‏הצגת רשומות עם תוויות דרור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דרור. הצג את כל הרשומות

יום שני, 13 ביוני 2016

צביה לובטקין (ורשה 1914 - ישראל 1978)

צביה נולדה למשפחה דתית, והיא ואחותה היו חברות בתנועת הנוער החלוצית ”פרייהייט“ (דרור(. בזכות אישיותה המיוחדת נהייתה צביה לדמות מרכזית בתנועה ולחברה בהנהגה הראשית. לימים הייתה גם חברת מרכז החלוץ".

 בתחילת 1940 חזרה צביה לפולין הכבושה מליטא, כדי להשתתף בפעילות תנועתה במחתרת. בתקופת הכיבוש, הייתה צביה לדמות המרכזית בשיקום פעילות תנועתה בוורשה. הייתה אחראית על הקשרים הארגוניים והכספיים עם היודנראט ועם הג‘וינט ועסקה בחידוש חוות ההכשרה, בהקמת קיבוץ עירוני, בכינון מטבח לחברים ובפעילות חינוכית מסועפת – הקמת גימנסיה במחתרת ועוד.

באביב 1942 נמנתה צביה עם גרעין ”הגוש האנטי-פשיסטי“, ההתארגנות הראשונה של לוחמים בגטו ורשה וחברה בארגון היהודי הלוחם, לאחר הקמתו,  שבו מילאה צביה תפקיד חשוב בעיצוב דמותו ודרכו.
היא הייתה חברת ”הוועד היהודי הלאומי“, שהיה ההנהגה הפוליטית של הארגון, וחברה ב“ועדת התיאום“ עם הבונד. השתתפה בהתנגשות המזוינת הראשונה עם הגרמנים בגטו בינואר 1943, ובמרד גטו ורשה באפריל של אותה שנה.

צביה הייתה בין הלוחמים המעטים ששרדו את המרד ושיצאו לצד ה“ארי“ של ורשה דרך תעלות הביוב. צביה הייתה חברה בפלוגות שרידי האי“ל במרד ורשה הפולני, ולאחר דיכויו מצאה מחסה בדירת מסתור עד לשחרור העיר בינואר 1945 . לאחר המלחמה, הייתה צביה פעילה בקרב ”שארית הפליטה“ ובארגון ”הבריחה“. ב- 1946 עלתה לארץ. והיתה בין מקימי קיבוץ ”לוחמי הגטאות“, ו“בית לוחמי הגטאות“.

יום רביעי, 4 במאי 2016

פרומקה פלוטניצקה (פלוטניצה 1914 – בנדין 1943)

פרומקָה פלוטניצקה היתה מראשי המחתרת החלוצית בפולין, פעילה בתנועת "דרור" בלודז' ותכננה את עלייתה לארץ-ישראל.
עלייתה נדחתה בשל צרכי התנועה ואז פרצה המלחמה. במהלך המלחמה יצאה לרחבי הגנרלגוברנמן ושטחי פולין ופעלה להקמת תאי המחתרת, והייתה "הדרשנית הנודדת" של התנועה.
היא שקדה על קשרים עם חברים ונסעה עם תעודות מזויפות כדי להביא את דבר התנועה ולגייס חברים נוספים. פעלה, יחד עם אחרים, ליצור בסיס לשיתוף פעולה עם המחתרת הפולנית כדי להצטייד בכלי נשק ללוחמים היהודים בגטו והבריחה משלוח אקדחים ורימונים לגטו כשהם מוטמנים בשק תפוחי אדמה.  
פרומקה פלוטניצקה יצאה מוורשה בדצמבר 1942 לשליחות בבנדין במטרה לארגן את המקום לקראת הגנה. בבנדין ריכזה פעילות ציבורית חשובה בקיבוץ ובעיר. עזרה לכלואים בגטו, יצאה ובאה במשרדי הקהילה ולא פעם הצליחה לבטל הוראות וגזירות. 
ב-1 באוגוסט 143 החל חיסול גטו בנדין, אנשי המחתרת התבצרו בבונקרים ואלה חוסלו על ידי הגרמנים. פרומקה, יחד עם 7 חבריה שהיו בבונקר נהרגו.


יום שלישי, 3 במאי 2016

טמה שניידרמן (1917 ורשה – 1943 טרבלינקה) Tama Schneiderman: born Warsaw, 1917, died Treblinka,1943

טמה שניידרמן  הייתה קשרית בתנועת "דרור" בביאליסטוק ובווילנה, ושל הארגון היהודי הלוחם בין שטחי הגנרלגוברמן ואוקראינה. היא המשיכה לקיים את הקשר התנועתי בשם "ונדה מאיבסקה", ביקרה בגטאות והביאה ידיעות, כסף, תחמושת ועיתוניים של התנועה  והייתה הראשונה שהביאה לוורשה את הידיעות על רצח היהודים בפונאר.
בינואר 1943 נקראה על ידי הנהגת הארגון היהודי הלוחם בוורשה להגיע מביאליסטוק כדי להעביר לממשלת פולין הגולה בלונדון מידע ומסמכים חשאיים על ההחלטה להגביר את קצב השמדת היהודים, נתפסה עם בואה לוורשה ונרצחה בטרבלינקה.
Was a liaison for the ‘Dror’ Underground movement between Bialystok and Vilna, and in Poland and the Ukraine. She delivered information, money, ammunition, secret papers, newspapers, to the Underground and was the first to bring to Warsaw information about the Nazis murder of the Paneriai Jews near Vilnius.
In January 1943, she was called upon by the leadership of the Jewish Underground to deliver to the Polish government in exile in London, secret papers proving the Nazis decision to step-up their extermination of the entire Jewish population. She was caught upon her arrival in Warsaw and executed in Treblinka.

יום שני, 2 במאי 2016

יחיאל (איליה) שיינבאום (אודסה, 1914 - גטו וילנה 1943) Yechiel Sheinbaum: born Odessa 1914, died Vilna Ghetto 1943

יחיאל (איליה) שיינבאום היה חבר בתנועת "דרור" ובהכשרת קלוסובה. למד הנדסת חשמל, ושירת כקצין בצבא הפולני. אירגן את סניפי תנועת "דרור" בפולין.
בשלהי שנת 1939עסק בהעברת חברים מפולין, מהחלק שהיה תחת הכיבוש הנאצי, דרך ווהלין לווילנה.
עם הכיבוש הנאצי היה אחד ממפקדי הלוחמים בגטו וילנה; יחידתו כונתה "יחידת הלוחמים של יחיאל" שחבריו נטלו חלק בולט בעיצוב תנועת ההתנגדות. ארגון זה הציב לעצמו כמטרה להקים קבוצות גדולות ככל האפשר ולהוציאן למלחמת פרטיזנים ביער. הארגון, בהנהגתו של יחיאל שיינבוים, הצליח להעביר ליערות כמה מאות פרטיזנים שהיו הגרעין לקבוצות הפרטיזנים היהודיות.
יחיאל נהרג במהלך קרב נגד הנאצים בגטו ווילנה, ונקבר בבית העלמין הישן בעיר

Yechiel (Ilyah), was a member of the ‘Dror’ youth movement, taught electrical engineering, was an officer in the Polish Army and organized branches of the Dror movement in Poland.

In 1939 under Nazi occupation, he managed to transfer friends from Vauxlein to Vilna. There in the Vilna Ghetto, he became one of the major forces behind the Resistance movement. This organization set out to build a large group of partisan fighters in the forests nearby. Under the Sheinbaum’s leadership it succeeded in transferring several hundred fighters and became the seed of the Jewish partisan groups in the area.


יום ראשון, 1 במאי 2016

לונקה (לאה) קוֹז'יבּרוֹדסקה (פרושוקוב, 1916 – אושוויץ, מרץ 1942) Leah/Lonka Kozibrodska (born Pruszokow, 1916, died Auschwitz, 1942)

 לונקה (לאה) קוֹז'יבּרוֹדסקה  Leah-Lonka Kozibrodska הייתה מהקשריות הראשיות של תנועת "החלוץ" ותנועת "דרור" בוורשה, חברת הארגון היהודי הלוחם והייתה הקשרית של יצחק צוקרמן.
הייתה בעלת מראה ארי מובהק - עיניים כחולות, אף סולד ושיער בהיר. כשרונה לשפות סייע לה רבות. השתתפה בהקמת נקודות חקלאיות בכפרים סמוכים לערים והעברת החברים והחברות לאותן הנקודות כדי להקל על מאבק הקיום הכלכלי וכדי לנצל את המקומות כמסגרת ארגונית תנועתית.
כשנסעה ברחבי הגנרלגוברנמן שכנעה את החברים והחברות לעבור לאותן הנקודות והעבירה אותם אליהן. מכיוון שהתנועה בדרכים הייתה מסוכנת ליהודים, נהגה ללוות חברים וחברות ליעדיהם. בין היתר, העבירה חברים וחברות בדרכם לסמינר המרכזי הראשון של תנועת "דרור" שהתקיים בוורשה בחודשים יוני ויולי 1940, אליו הגיעו חברי תנועה מ-23 סניפים מרחבי הגנרלגוברנמן. מלבד תנועתה בין הגטאות הגיעה גם למספר מחנות עבודה והעבירה מידע לחברים שנמצאו בהם.
עד אפריל 1942 ליוותה את יצחק צוקרמן שריכז את הפעילות בקרב הנוער והייתה מעבירה עשרות טפסים של עיתון התנועה, שהחל לצאת באותם ימים בוורשה קשרים עם מבריחים מקצועיים כדי שיחלצו את חבריה וחברותיה למקומות בטוחים יותר. בסוף דצמבר 1941חברה לקשריות  טמה שניידרמן ובלה יערי-חזן.  פעמיים ביקרה בטרנוב בשליחות קשר מוורשה ונפגשה גם עם חברי השומר הצעיר. בשליחות התנועה העבירה מקרקוב לוורשה חומר עבור ארכיון רינגלבלום. בכתביו הזכיר אותה רינגלבלום כאחת הנשים שמהוות סמל לפועלן של נשים בארגונים היהודיים הלוחמים, כקשריות במחתרת‏.
באפריל 1942, במעבר הגבול סמוך לעיירה מאלקיניה, נעצרה. תעודותיה המזויפות נחשפו, הכסף וארבעת האקדחים שהיו על גופה החשידו אותה כחברת מחתרת פולניה והיא הובלה למאסר בכלא "פאביאק" בוורשה. הגסטפו לא הצליחו לגלות את שמה האמיתי ואת קשריה עם חברי  הארגון היהודי הלוחם, הועברה למחנה אושווץ-בירקנאו ושם מתה.

During the Holocaust Leah was the first main liaison between two Underground movements in Warsaw: ‘The Pioneers’ and ‘Dror’. Her Aryan appearance; blue eyes, light hair, talent in many languages helped her greatly. She was considered to be one of the most influential and effective women in the Underground.


In 1942, when the extermination of Jews in Lublin began, she went to verify the information returning to Warsaw with the facts. After travelling back through Bialystok to gather funds, she was caught with false identity papers, and 4 pistols. She was imprisoned; the Nazis never finding out her true identity and her real connection to the Jewish Underground. Once in jail, she was utilized as a translator in the offices of the S.S., transferred to Auschwitz II (Birkenau) where she contracted Typhus and died in 1942, aged 26.

יום שבת, 30 באפריל 2016

רייזקה (שושנה) קלינגברג (כהן)

רייזקה קלינגברג, נכדתו של שם קלינגברג, המקובל והאדמו"ר מזאלושיץ, גדלה בבית דתי חסידי. כשפרצה המלחמה עזבו רייזקה ומשפחתה את קרקוב ועברו להתגורר ב-קושיצה, אך רייזקה החליטה לחזור לגטו ולהצטרף למחתרת היהודית בגטו, "החלוץ הלוחם", ותפקידה העיקרי היה כקשרית לקצין המבצעים אברהם לייבוביץ ("לאבאן"), מנהיג תנועת "דרור" בקרקוב. המראה ה"ארי" שלה – בלונדינית ובעלת עיניים כחולות – איפשר לה לצאת ולהכנס לגטו, ותוך כדישימוש בתעודות מזוייפות היתה מבריחה מידע, מזון ואנשים.


שיאה של פעילות המחתרת היה ב- 22 בדצמבר 1942, כשחברי החלוץ הלוחם ביצעו מספר התקפות על מקומות שבהם נהגו לשבת קצינים גרמנים, הניפו דגלים על הגשריפ, הדביקו כרוזים אנטי פשיסטים והעלו באש מוסכים.