קבוצת צעירים, רובם יוצאי בית"ר (ברית
טרומפלדור) מאיזור בורשצ'וב (היום אוקראינה) תכננו פעולות התנגדות והברחת יהודים
מהגטו הפתוח של בורשצ'וב ליערות הסמוכים.
החבורה, שמנתה כמה עשרות חברים, כונתה חבורת
בורשצ'וב או כנופיית בורשצ'וב, ובין חבריה היו וולף אשנדורף, שהיה מפקדה הראשון, יואל ויינטראוב, קלמן שווארץ, נוסיה
צימט-צוקר ובעלה - יהושע צוקר - שהפך לימים למפקד הכוח, בייריש צוקר אחיו של
יהושוע, יוסף שוורץ
אנשי החבורה הצליחו לרכוש כמות קטנה של נשק,
וימצים ספורים קודם לחיסול הגטו הוציאו קבוצת חברים ליערות הסביבה ושם דאגו להם
למסתור, מזון, וביגוד.
בנובמבר 1943, ביצעה החבורה, בפיקודו
של יהושע צוקר, פעולה לשחרור אסירים הכלואים בכלא בורשצ'וב במהלכה שוחררו כ-50
אסירים בניהם כ-20 יהודים. כתוצאה מכך ריכז נגדם הצבא הגרמני כוח תקיפה גדול שהיה
מלווה בשיריון ומרגמות בקרב אותו מכנים ניצולי היערות "הקרב האחרון".
למרות אי השוויון הבולט בין הכוחות הנלחמים, הקרב ארך שעות רבות במהלכן נהרגו
לוחמים גרמניים רבים.
גם הלוחמים היהודים נפגעו ומלאי התחמושת שלהם אזל
במהירות. למפקדי היחידה היה ברור ש-15 הלוחמים שנותרו בחיים עלולים ליפול בשבי
בידי הגרמנים ובמידה ומישהו יישבר בחקירה, הוא עשוי לסכן את חייהם של כ-2000
יהודים שהוסתרו ביער. חברי הכנופייה נלחמו עד כמעט הכדור האחרון ואז החליטו לשים
קץ לחייהם ולבצע התאבדות קבוצתית,
כשרבים מחבריה הרגו אחד את השני, בכדוריהם האחרונים
כשרבים מחבריה הרגו אחד את השני, בכדוריהם האחרונים
A group of young fighters (Beitar) planned acts
of resistance against the Nazis and assisted Jews to escape from the Borshchiv
ghetto into the nearby forests; providing them with food, clothing, and shelter.
In November 1943, the group carried out a prison break of 50 prisoners of which
20 were Jews, under the leadership of Yehoshua Zucker. As a result, the German
army sent an attack against them including tanks and shells; leading this to
become known as the “Final Battle”. Despite the inequality between the sides,
the battle lasted for several hours and caused the deaths of many German
soldiers.
The
Jewish fighters also suffered casualties and their ammunition dwindled. The
officers of the remaining 15 fighters were aware that if they remained alive,
they could possibly be taken prisoner by the Nazis and break under torture
risking the lives of the now – approximately 2000 Jews in hiding in the
forests. The members of the units fought on until almost the last bullet, deciding
that their final act of resistance would be a group suicide, each one killing
another, including the wife of one of the fighters, with their last bullets.
(This can be seen on: “The story
that began with a post” season 1, episode 1)
אפשר לראות את הסיפור בתוכנית: "הסיפור
שמתחיל בפוסט", עונה 1, פרק 1)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה