מאשה ברוסקינה נולדה
במשפחה יהודית בעיר מינסק ב-1924. בשנת 1941, ימים ספורים לפני פלישת גרמניה לברית
המועצות, סיימה את בית הספר התיכון.
בסוף יוני 1941, כאשר הגרמנים כבשו את מינסק, הושמה
משפחתה של מאשה, יחד עם שאר יהודי העיר, בגטו. מאשה הצליחה לברוח מהגטו אל הצד
הארי של העיר, שם הצטרפה (בזהות בדויה) למחתרת האנטי-נאצית שהתארגנה בעיר לאחר
הכיבוש. לפי הנחיית מפקד המחתרת היא התחילה לעבוד כסייעת בבית החולים לשבויי מלחמה
סובייטים במינסק.
במהלך עבודתה הבריחה לתוך בית החולים בגדים אזרחיים ותעודות מזויפות, אשר
היו אמורים לאפשר לשבויים, משהחלימו, לברוח מבית החולים אל היערות ושם להצטרף
ליחידות הפרטיזנים.
בתחילת אוקטובר 1941
ניסתה קבוצה גדולה של שבויי המלחמה להימלט מבית החולים. הבריחה נכשלה, חלק
מהשבויים נהרגו ואלו שנשבו - עונו קשות. אחד מהם הסגיר את מאשה. ב-14 באוקטובר
1941 היא ועוד שני חברי המחתרת נעצרו על ידי הגסטאפו. היא הוכתה ועונתה לאחר
שנתפסה, אך רוחה לא נשברה. היא הצליחה להגניב פתק לאמה מהכלא, בו כתבה כי הדבר
היחיד שמדאיג אותה זה הצער שהיא גורמת לה. היא גם ביקשה ממנה להביא לה בגדים
נקיים, כיוון שהיא רוצה להיות לבושה בצורה הולמת כאשר יוציאו אותה להורג.
ב-26 באוקטובר 1941
הוצאו להורג בתלייה מאשה ברוסקינה ושני חבריה למחתרת מינסק - קיריל טרוס וולדימיר
וולודיה שרבצביץ'. הם הובלו בתהלוכה ברחובות מינסק כשמאשה, ידיה כבולות, נושאת על
חזה שלט בו נכתב בגרמנית וברוסית: "אנחנו פרטיזנים וירינו בכוחות גרמניים".
ההוצאה להורג בוצעה בשער מפעל לייצור שמרים על ידי חיילים גרמנים ומשתפי הפעולה
הליטאים.
In June 1941, just after
graduating from high school and after the Nazis had occupied Minsk, she managed
to escape from the ghetto to the Aryan side of the city, where she joined the
anti-Nazi underground in the city using a false Aryan identity. During her work
at a hospital she brought civilian clothes and false documents, allowing
prisoners to escape from the hospital to the forests to join the partisans
there.
At the beginning of October 1941
a large group of prisoners of war tried to escape from the hospital but failed
and some prisoners were killed and those captured - tortured. One of them
reported Masha to the Gestapo.
On 14 October 1941, she and two
others were arrested beaten and tortured when caught, but her spirit was not
broken by the Gestapo. She managed to slip a note to her mother from prison,
where she wrote that the only thing that worries her is the grief it causes
her. She also asked her to bring her clean clothes, because she wants to be dressed
appropriately when her death sentence is carried out.
On 26 October 1941, Bruskina
Minsk, Kirill Tros, and Vladimir Volodya Srbtzbitz were hanged. They were first
led in a procession through the streets of Minsk as Masha, with her hands tied,
carrying a sign on her chest written in German and Russian: "We are
partisans and shot German troops". The execution was carried out by German
soldiers and Lithuanian collaborators.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה