יחידת
הפרטיזנים של בלסקי, המכונה גם האחים בלסקי, קבוצת בלסקי או חבורת בלסקי, הייתה קבוצת יהודים פרטיזנים שפעלה באיזור נובוגרודק ולידא בפולין (היום מערב ביאלורוס). הקבוצה פעלה בהנהגתם של האחים טוביה, זוס ועשהאל בלסקי, בני
הכפר סטאנקיביץ'. במשך למעלה משנתיים שרדו בחסות הקבוצה 1,236 יהודים במלחמה.
בדצמבר
1941, לאחר שההורים דוד וביילה נהרגו בגטו ואתם בני משפחה נוספים, הצליחו ארבעה מהאחים בלסקי,
יחד עם 17 תושבי גטו נוספים, להמלט ליער הסמוך וייסדו את הגרעין של קבוצת
הפרטיזנים, שהחלה לפעול באביב 1942. הקבוצה, שכללה בראשיתהּ 40 איש, גדלה בהמשך
במהירות.
מפקד
הקבוצה היה האח הבכור, טוביה, ושליחיו לגטו גייסו חברים נוספים לקבוצה, ששהתה ביער
נאליבוקי. מאות אנשים הצטרפו למחנה, ובשיאו היו בו 1,230 איש, 70% מתוכם נשים
ילדים וקשישים. איש לא נדחה, וכ-150 נטלו חלק פעיל בפעולות צבאיות.
הפרטיזנים
חיו במחפורות ובמבנים ארעיים ביער (זימלנקה). בנוסף נבנו בנייני ציבור: מטבח,
טחנה, מאפייה, בית מרחץ, מרפאה ומחנה הסגר לחולים במחלות מדבקות.עדרי פרות סיפקו חלב.
מתחם
בתי המלאכה סיפק ללוחמים את התשתית הלוגיסטית, שסייעה מאוחר יותר גם לפרטיזנים הסובייטים באזור. אלו כללו
חייטים, סנדלרים, אמני עור ומתכת, נגרים, יצרני כובעים, ספרים ואף שענים שסיפקו את
תוצרתם לקבוצה ככלל, וללוחמים בפרט, כל אחד לפי יכולתו.
במסגרת
המאמץ לכלכל את כל המחנה פשטו לוחמי הקבוצה על כפרי הסביבה והחרימו מוצרי מזון. הפרטיזנים
בחבורת בלסקי היו קשורים לפרטיזנים הסובייטים שפעלו באזור יער נליבוקי תחת גנרל
פלטון. מספר ניסיונות של הפיקוד הסובייטי לספח את הקבוצה נדחו, והקבוצה שמרה על
מבנה המקורי ונותרה תחת הנהגתו של טוביה. כך יכל להמשיך להגן על האוכלוסייה
היהודית ולקיים, בד בבד, פעילות קרבית. עצמאות זו הובילה לבעיות בהמשך.
הקבוצה
חולקה לשתי יחידות, "אורדז'וניקידזה" – שהונהגה על ידי זוס והצטרפה
לפעילות הלוחמה של הפרטיזנים הסובייטים, ו"קאלינין" – שהונהגה על ידי
טוביה. לפי מסמכיהם הרגו היחידות 381 חיילי אויב, חלקם בפעולות משותפות עם
הפרטיזנים הסובייטים. 49 מחברי הקבוצה נהרגו בלחימה.
The Bielski partisans were an
organization of Jewish partisans who rescued Jews from extermination and fought against the Nazi German occupiers and their
collaborators in the
vicinity of Nowogródek (Navahrudak)
and Lida in German-occupied Poland (now western Belarus). They are
named after the Bielskis, a family of Polish Jews who led the organization. Under
their protection, 1,236 Jews survived the war, making it one of many remarkable
rescue
missions in the Holocaust. The group spent more than two years living in the
forests and was initially organised by members of the Bielski family. The four
Bielski brothers, Tuvia, Alexander (also known as
"Zus"), Asael and Aron Bielski managed to
flee to the nearby forest after their parents and other family members were
killed in the ghetto in August 1941. Together with 13 neighbours from the
ghetto, they formed the nucleus of their partisan combat group in the spring of
1942. Originally, the group consisted of around forty people, but grew quickly,
at its peak, 1,236 people belonged to the group, and 70% were women, children,
and the elderly. About 150 engaged in armed operations.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה