חייקה גרוסמן
אורקין (ביאליסטוק, פולין 1919 – ישראל, 1996): היתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת
"השומר הצעיר" בתקופת מלחמת העולם השניה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות
ליטא ופולין.
בזכות המראה החיצוני שלה, גרוסמן הייתה אמונה על הקשר בין
המרכזים השונים של התנועה ובעיקר על הפצת דבר ההשמדה השיטתית הצפויה ליהודים. בעזרת
חברה מהמחתרת הפולנית השיגה תעודת לידה מזוייפת, שאיפשרה לה לפעול מחוץ לגטו
בזהות בדויה, בשם הלינה וורונוביץ, וכך נעה ברכבות בין הגבולות, מן הגטו לצד
הארי וחזרה, כשהבסיס שלה היה בביאליסטוק, שם שימשה כחברת מטה שהתכונן למרד
הגרעין הראשני ולבניית מחתרת מאורגנת במקום, וכן פעלה לחיזוק הקשרים ובסיסי
הפעולה בצד הארי כמו גם במוקדים פרטיזנים ביערת סמוכים.
|
|
לאחר האקציה
השניה הצליחה גרוסמן להגיע לצד הארי, שם ארגנה דירות מסתור ויצרה קשר עם הקבוצה הפרטיזנית שנשלחה
ליערות טרם המרד בטרבלינקה. עד אוגוסט 1944 פעלה באזור ביאליסטוק כחלק ממטה הבריגדה הפרטיזנית
הסובייטית ע"ש קלינובסקי, בפעולות שכבר התמחתה בהן: השגת נשק, גיוס פרטיזנים
והובלתם ליערות, התווית רשת תקשורת, גיוס כספים ורכש. במקביל הקימה יחד עם מרילה
רוזייצקה, ליזה צ'אפניק, חסיה בורנשטיין-בילצקי, אנה רוד וברוניה קליבנסקי – חמש חברות פרטזניות יהודיות שהתחזו לפולניות – את
התא של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי בביאליסטוק.
הן ביצעו פעולות
סיוע והצלה, פעלו להשגת נשק לפרטיזנים וקישרו בין פרטיזנים יהודים לסובייטים שבאו
ברגל או הוצנחו. הקשר בין הוועד לפרטיזנים נותק וחודש עם הגעת הפרטיזנים
הסובייטים, והמידע שאספו הנשים שימש את הצבא האדום במבצעיו.
לקראת סוף המלחמה
הוציאו הנשים לפועל מבצעים לשחרור שבויים ממחנות עבודה והברחתם ליערות, כאשר בסוף המבצע הן
חוברות לפרטיזנים ביערות.