רחל אייגה אויברך (לנוביץ,
פודוליה, פולין 1903 – ישראל, 1976): הייתה עיתונאית, סופרת, מסאית, היסטוריונית
יידית ועסקנית ציבור.
אחרי כיבוש ורשה על ידי הגרמנים
אירגנה רחל אוירבך במשך שלוש שנים חדר אוכל עממי בבניין המעון של איגוד הסוחרים
הזעירים, ברחוב לשנו 40. זה היה
חלק ממפעלי סעד שמומנו בהתחלה על ידי הג'וינט, ואחר כך
על ידי התושבים היהודים עצמם. בהמשך הייתה אוירבך מעורבת מאוד בארגון "עונג
שבת" עצמו שקבע למטרה לתעד את כל תחומי החיים בגטו.
ב-9 במרץ 1943 הצליחה רחל
אוירבך לברוח לצד ה"ארי" של העיר ולשהות אצל ידידים פולנים. בעזרת
תעודות מזויפות, המראה ה"לא יהודי" שלה, ושליטתה הטובה בשפה הגרמנית,
יכלה לצאת לרחוב ולשמש שליחה של תנועות ההתנגדות היהודיות. חברי המחתרת עימם הייתה
בקשר באותה תקופה היו אדולף אבהרם ברמן ורעייתו.
בשנת 1944 כשבשטח פולין ששוחרר
על ידי הצבא הסובייטי קמה ועדה היסטורית יהודית שהמשיכה בפעילותו של רינגלבלום
ועמיתיו, גם רחל אוירבך השתלבה בה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה