יום ראשון, 26 ביוני 2016

המחתרת הבלגית


 המחתרת היהודית בבלגיה עסקה בזיוף מסמכים ובעזרה ליהודים ולפרטיזנים, וזאת באמצעות שני ארגונים שפעלו ברחוב היהודי: "סולידאריטה" השמאלית הפרוגרסיבית ו-"עזרה הדדית" של פועלי ציון שמאל (מפלגה יהודית סוציאליסטית ציונית, שאהדה את ברית המועצות), ועסקו גם בתעמולה אנטי נאצית. בסוף 1941 ארגונים אלה הצטרפו ל"וועד להגנת היהודים" שהיה מסונף לחזית השחרור הבלגית. גם המזכיר הכללי של הקהילה היהודית הצטרף למחתרת. עד מהרה נוצרו ועדים מקומיים של המחתרת, בהם נטלו חלק כל הקבוצות הפוליטיות של הציבור היהודי.

הוועדים עסקו בזיוף תעודות, בתעמולה בכרזות רחוב ומעל לדפי העיתונים. הוועדים אף עסקו בסעד ובעזרה לפרטיזנים. הם סיפקו ליהודים דירות מסתור ותעודות מזון מזויפות.
   
אחד מתחומי הפעולה הראשיים של המחתרת היה הצלת ילדים. למעלה מ-3,000 ילדים יהודים נמסרו על ידי הוריהם והוסתרו בבתי ילדים בלגיים, אצל משפחות בלגיות ובמנזרים.
המאבק עם משתפי הפעולה עם הנאציים והחמרת צעדי הנאצים נגד היהודים הבשילו את רעיון המאבק המזוין. 

בשנת 1941 קמה קבוצת הפרטיזנים היהודיים הראשונה. היא החלה פעולותיה בחבלה בבתי חרושת יהודיים שעבדו למען הגרמנים. כעבור שנה מנתה המחתרת 9 חברים שחולקו ל-3 כיתות בפיקודו של שרל רוכמן. בזמן זה הצטרפה המחתרת לצבא המחתרת הבלגי, אך שמרה על אופייה היהודי. במחצית השנייה של שנת 1943 מנתה המחתרת 60-70 חברים. בנוסף אליהם היו יהודים שהצטרפו ישירות לצבא המחתרת הבלגי..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה