גרוסמן חייקה (1996-1919)

חייקה גרוסמן אורקין (ביאליסטוק, פולין 1919 – ישראל, 1996): היתה מנהיגה ציונית, מראשי תנועת "השומר הצעיר" בתקופת מלחמת העולם השניה, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות ליטא ופולין.

בזכות המראה החיצוני שלה, גרוסמן הייתה אמונה על הקשר בין המרכזים השונים של התנועה ובעיקר על הפצת דבר ההשמדה השיטתית הצפויה ליהודים. בעזרת חברה מהמחתרת הפולנית השיגה תעודת לידה מזוייפת, שאיפשרה לה לפעול מחוץ לגטו בזהות בדויה, בשם הלינה וורונוביץ, וכך נעה ברכבות בין הגבולות, מן הגטו לצד הארי וחזרה, כשהבסיס שלה היה בביאליסטוק, שם שימשה כחברת מטה שהתכונן למרד הגרעין הראשני ולבניית מחתרת מאורגנת במקום, וכן פעלה לחיזוק הקשרים ובסיסי הפעולה בצד הארי כמו גם במוקדים פרטיזנים ביערת סמוכים.

לאחר האקציה השניה הצליחה גרוסמן להגיע לצד הארי, שם ארגנה דירות מסתור ויצרה קשר עם הקבוצה הפרטיזנית שנשלחה ליערות טרם המרד בטרבלינקה.  עד אוגוסט 1944 פעלה באזור ביאליסטוק כחלק ממטה הבריגדה הפרטיזנית הסובייטית ע"ש קלינובסקי, בפעולות שכבר התמחתה בהן: השגת נשק, גיוס פרטיזנים והובלתם ליערות, התווית רשת תקשורת, גיוס כספים ורכש. במקביל הקימה יחד עם מרילה רוזייצקה, ליזה צ'אפניק, חסיה בורנשטיין-בילצקי, אנה רוד וברוניה קליבנסקי  – חמש חברות פרטזניות יהודיות שהתחזו לפולניות – את התא של הוועד היהודי האנטי-פשיסטי בביאליסטוק.

הן ביצעו פעולות סיוע והצלה, פעלו להשגת נשק לפרטיזנים וקישרו בין פרטיזנים יהודים לסובייטים שבאו ברגל או הוצנחו. הקשר בין הוועד לפרטיזנים נותק וחודש עם הגעת הפרטיזנים הסובייטים, והמידע שאספו הנשים שימש את הצבא האדום במבצעיו.

לקראת סוף המלחמה הוציאו הנשים לפועל מבצעים לשחרור שבויים ממחנות עבודה והברחתם ליערות, כאשר בסוף המבצע הן חוברות לפרטיזנים ביערות.

נתן אנדרה שוראקי (2007-1917)

נתן אנדרה שוראקי (עין תמושנת, אלג'יריה, 1917- ישראל, 2007): היה סופר ומשורר, מתרגם, משפטן והיסטוריון. למד משפטים בסורבון בפריז, והתקבל ללשכת עורכי הדין ב-1939, אך סולק ממנה שנה לאחר מכן בעקבות חוקי הגזע האנטישמים של משטר וישי.

בתקופת המלחמה הצטרף למחתרת הצרפתית, והציל עשרות ילדים יהודים במסגרת ארגון ההצלה OSE, שהבריח ילדים לדרום צרפת.

בשנת 1958 עלה לישראל.

רחל אייגה אויברל (1976-1903)

רחל אייגה אויברך (לנוביץ, פודוליה, פולין 1903 – ישראל, 1976): הייתה עיתונאית, סופרת, מסאית, היסטוריונית יידית ועסקנית ציבור.

אחרי כיבוש ורשה על ידי הגרמנים אירגנה רחל אוירבך במשך שלוש שנים חדר אוכל עממי בבניין המעון של איגוד הסוחרים הזעירים, ברחוב לשנו 40. זה היה חלק ממפעלי סעד שמומנו בהתחלה על ידי הג'וינט, ואחר כך על ידי התושבים היהודים עצמם. בהמשך הייתה אוירבך מעורבת מאוד בארגון "עונג שבת" עצמו שקבע למטרה לתעד את כל תחומי החיים בגטו.

ב-9 במרץ 1943 הצליחה רחל אוירבך לברוח לצד ה"ארי" של העיר ולשהות אצל ידידים פולנים. בעזרת תעודות מזויפות, המראה ה"לא יהודי" שלה, ושליטתה הטובה בשפה הגרמנית, יכלה לצאת לרחוב ולשמש שליחה של תנועות ההתנגדות היהודיות. חברי המחתרת עימם הייתה בקשר באותה תקופה היו אדולף אבהרם ברמן ורעייתו.

בשנת 1944 כשבשטח פולין ששוחרר על ידי הצבא הסובייטי קמה ועדה היסטורית יהודית שהמשיכה בפעילותו של רינגלבלום ועמיתיו, גם רחל אוירבך השתלבה בה.

רייזל (רוז'קה) קוֹרצ'ק-מַרלָא (ביילסק, פולין 1921 – ישראל 1988) Różka Korczak-Marla

נולדה כבת הבכורה בעיירה ביילסק (Bielska), הסמוכה לעיר פלוצק, וגדלה במשפחה מסורתית. בילדותה למדה ב"חדר" ובבית ספר פולני.

לאחר פרוץ המלחמה עברה לווילנה והצטרפה ל"שומר הצעיר", וה-1941 הועברה לגטו שם, יחד עם חבריה, ייסדו את ארגון הפרטיזנים (פפא"ו; FPO), שקם על מנת ללחום בנאצים. במקביל אימצה וטיפלה בשתי יתומות ועבדה במכון יהודי, שהוקם עוד לפני המלחמה ופעל בגטו לצורך תיעוד קורות יהדות ליטא.

לאחר שאפסו הסיכויים להנהיג מרד כללי בתוך הגטו החליטו חלק מחברי הפפא"ו להמלט מהגטו ולהצטרף לפרטיזנים ביערות רודניקי (Rudninkai), בספטמבר נמנתה על אחרוני הלוחמים שברחו מן הגטו דרך תעלות הביוב בלקחה עמה את ארכיון מסמכי פפא"ו.

היא הצטרפה ליחידת לוחמים יהודית בראשותו של קובנר. תפקידה ביחידה היה לרכוש ולהשיג מזון ולדאוג לחלוקתו, לטפל בכביסה ובעניינים אחרים ובמקביל ללחום על זכותה וזכותן של נשים אחרות לקחת חלק פעיל בלחימה נגד הנאצים.

המחתרת הבלגית

 המחתרת היהודית בבלגיה עסקה בזיוף מסמכים ובעזרה ליהודים ולפרטיזנים, וזאת באמצעות שני ארגונים שפעלו ברחוב היהודי: "סולידאריטה" השמאלית הפרוגרסיבית ו-"עזרה הדדית" של פועלי ציון שמאל (מפלגה יהודית סוציאליסטית ציונית, שאהדה את ברית המועצות), ועסקו גם בתעמולה אנטי נאצית. בסוף 1941 ארגונים אלה הצטרפו ל"וועד להגנת היהודים" שהיה מסונף לחזית השחרור הבלגית. גם המזכיר הכללי של הקהילה היהודית הצטרף למחתרת. עד מהרה נוצרו ועדים מקומיים של המחתרת, בהם נטלו חלק כל הקבוצות הפוליטיות של הציבור היהודי.

הוועדים עסקו בזיוף תעודות, בתעמולה בכרזות רחוב ומעל לדפי העיתונים. הוועדים אף עסקו בסעד ובעזרה לפרטיזנים. הם סיפקו ליהודים דירות מסתור ותעודות מזון מזויפות.

   

אחד מתחומי הפעולה הראשיים של המחתרת היה הצלת ילדים. למעלה מ-3,000 ילדים יהודים נמסרו על ידי הוריהם והוסתרו בבתי ילדים בלגיים, אצל משפחות בלגיות ובמנזרים.

המאבק עם משתפי הפעולה עם הנאציים והחמרת צעדי הנאצים נגד היהודים הבשילו את רעיון המאבק המזוין. 

בשנת 1941 קמה קבוצת הפרטיזנים היהודיים הראשונה. היא החלה פעולותיה בחבלה בבתי חרושת יהודיים שעבדו למען הגרמנים. כעבור שנה מנתה המחתרת 9 חברים שחולקו ל-3 כיתות בפיקודו של שרל רוכמן. בזמן זה הצטרפה המחתרת לצבא המחתרת הבלגי, אך שמרה על אופייה היהודי. במחצית השנייה של שנת 1943 מנתה המחתרת 60-70 חברים. בנוסף אליהם היו יהודים שהצטרפו ישירות לצבא המחתרת הבלגי..

יוסף באו (קרקוב, 1920- ישראל, 2002)

יוסף נחן בכישרון אמנותי ועם סיום לימודיו בגימנסיה העברית החל ללמוד אמנות פלסטית באוניברסיטת קרקוב, לימודים שנקטעו בשל המלחמה. בשנה שבה זכה להיות סטודנט מן המניין, למד יוסף קורס בקליגרפיה, קורס שלימד אותו את מלאכת כתיבת האותיות הגותיות.

יוסף גורש לגטו קרקוב ועם חיסול הגטו הועבר למחנה הריכוז פלשוב, שם עבד כשרטט, ותוך כדי זייף בחשאי תעודות ומסמכים עבור היהודים האסירים. נכלל ברשימת שינדלר וכך ניצל.

דוד גור (הונגריה, 1926-)

דוד גור נולד בכפר אוקאני שבהונגריה ב-1926 למשפחה מתבוללת. בספטמבר 1943 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". עם הירידה למחתרת במרס 1944, הצטרף לצוות מפעיליו של בית המלאכה לניירות מזויפים.

בראשית 1944 החליטה תנועת "השומר הצעיר" לצייד את חבריה בתעודות מזויפות בהן נרשם כי הם בני הגזע הארי. במקביל הוקם בבודפשט מטה "ההגנה", שאחת ממטרותיו הייתה זיוף תעודות. המטה התפרק עד מהרה, אך הספיק להקים בית מלאכה לזיוף תעודות בשיתוף עם תנועות "השומר הצעיר" ו"מכבי צעיר". בתחילה נדד בית המלאכה בין דירות פרטיות, ובהמשך מוקם בפנימייה לנערים עובדים ברחוב זלדמאלי בבירה ההונגרית.

 בית המלאכה נדד ממקום למקום, ופעלו בו גם דן צימרמן, שרגא וייל, אפרא טייכמן אגמון, דוד פדריט, מישו וקסלר, אנדרה פייגנבאום, מיקי לאנגר, פרי אייזנברג ואחרים, על מנת לזייף גם את התעודות הנדרשות גם לתנועת ההתנגדות היהודית וההונגרית.

הצוות נתפס בערב חג המולד 1944.