ביוני 1941 כשפלשו הגרמנים לדרוסקנינקי שבליטא, היה שמואל מנהל מחנה קיץ
בעיר לכ-300 נערים מביאליסטוק מטעם תנועת נוער קומוניסטית, וקיבל הוראה לפנות את כל
ילדי המחנה ברכבת כדי להחזירם להוריהם בביאליסטוק. שמואל מינה עצמו למפקד הרכבת
והורה לנהג הקטר לשנות את כיוון הנסיעה לווילנה שבליטא. הרכבת המשיכה להרי אוראל,
תחת פיקודו של פבזנר, נתונה להתקפות מטוסי הגרמנים, בנסיעה שנמשכה כשבועיים.כל אימת שנתקלו בהפגזה אווירית עצרה הרכבת את נסיעתה והילדים התפזרו ביערות, בין השיחים שלצד המסילה. בתקיפות נפגעו חלק מהילדים, אולם בעיקר נפגעו הקרונות. בתום כל תקיפה ספר פבזנר את כל הילדים והובילם בחזרה אל הרכבת.
ב-2 ביולי 1941 הגיעה הרכבת לתחנה האחרונה בעיר סאראפול, ומשם הועברו הילדים לכפר קראקולינו שבהרי אוראל. פבזנר הקים במקום בית ספר עבור הילדים ודאג לכל מחסורם, כולל אוכל, שהיה בצמצום, וביגוד חם כדי לשרוד בקור החורפי של 40 מעלות מתחת לאפס. פבזנר קיבל על עצמו להיות אחראי על הילדים מרגע הפינוי ועד כשנה לאחר המלחמה, ובמשך אותן חמש שנים היה להם לאב ודאג למלא את כל מחסורם במסירות יוצאת דופן ולהבטיח את ביטחונם של הילדים, חינוכם וטובתם.
הילדים היהודים ששהו במחנה לא ידעו דבר על גורל בני משפחותיהם
עד לאחר המלחמה. ב-2 ביוני 1946,
כמעט חמש שנים מאז שברח עם הילדים מפני ההפצצות הגרמניות במחנה הפיונירים
בדרוסקנינקי, ליווה פבזנר את 59 הילדים לגבול הפולני, כדי להיפרד מהם, תוך סיכון
עצמי רב. הקבוצה עלתה לישראל ונקלטה בארץ בקיבוץ דרור.
פבזנר נשאר בברית המועצות אחרי המלחמה וזכה להוקרת ממשלות פולין וברית המועצות על הצלת ילדים פולנים. כהוקרה לפעילותו קיבל את "אות המציל היהודי" מטעם ארגון "בני ברית" והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה (JRJ).
75
years ago, the Nazis launched Operation Barbarossa. Caught under fire were 140
Jewish children. Zeev Balgali, 15, and Yitzhak Niv, 9, were among them. Shmuil Pevzner,
the 29 year old Jewish director took action. He tried to send the children back
home to Bialystok but attacks had destroyed the city. Pevzner knew a safe place
would be in Soviet territory so he forced a train conductor with an empty gun.
After 12 days they made it to the Ural Mountains. “Shmuil is the angel who
saved us,” said Zeev, today 90. Once in the Mountains, Pevzner cared for the
children. The Nazis had taken over Bialystok; on June 27, 1941, they murdered
2,000 Jews in one day; built ghettoes; thousands of Jews sent to camps and
killed. When the children returned home, Balgali reported, “I was one of four
kids who found a parent alive.” In Udmurtia, Pevzner married, had a family and
worked as an educator. He stayed in contact with the rescued children.
The
120 children in Israel felt that their rescuer was never properly recognized.
Pevzner, was decorated by Poland and the Soviet Union, but unknown in Israel. In
1997, Yad Vashem recognized Stasys Sviderkis, as a 'Righteous Among The Nations',
Non-Jew, for his role in the rescue,but Pevzner was not even mentioned. “It was important that Shmuil receive the
recognition he deserved”, said Yitzhak, today 84. Last year, Niv and Balgali saw
a news story of a Holocaust memorial event recognizing Jews who rescued other
Jews during the Holocaust and they contacted Alan Schneider, director of the Jerusalem
B’nai B’rith. “This year’s ceremony, the Committee to Recognize the Heroism of
Jews during the Holocaust (JRJ: established by Haim Roet, Holocaust survivors
and rescuers), seeks to right the historical wrong, by giving Shmuil Pevzner the
recognition he deserves." said Schneider. Pevzner’s son, Dr. Pevzner and
his son, Boris will travel to Israel on May 5,, 2016 to attend the KKL-JNF Holocaust Holocaust Remembrance Day Ceremony.
Written
by Anav Silverman
adapted from The
Jerusalem Post, May 3, 2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה