יוסף באו (קרקוב, 1920- ישראל, 2002)

יוסף נחן בכישרון אמנותי ועם סיום לימודיו בגימנסיה העברית החל ללמוד אמנות פלסטית באוניברסיטת קרקוב, לימודים שנקטעו בשל המלחמה. בשנה שבה זכה להיות סטודנט מן המניין, למד יוסף קורס בקליגרפיה, קורס שלימד אותו את מלאכת כתיבת האותיות הגותיות.

יוסף גורש לגטו קרקוב ועם חיסול הגטו הועבר למחנה הריכוז פלשוב, שם עבד כשרטט, ותוך כדי זייף בחשאי תעודות ומסמכים עבור היהודים האסירים. נכלל ברשימת שינדלר וכך ניצל.

דוד גור (הונגריה, 1926-)

דוד גור נולד בכפר אוקאני שבהונגריה ב-1926 למשפחה מתבוללת. בספטמבר 1943 הצטרף לתנועת "השומר הצעיר". עם הירידה למחתרת במרס 1944, הצטרף לצוות מפעיליו של בית המלאכה לניירות מזויפים.

בראשית 1944 החליטה תנועת "השומר הצעיר" לצייד את חבריה בתעודות מזויפות בהן נרשם כי הם בני הגזע הארי. במקביל הוקם בבודפשט מטה "ההגנה", שאחת ממטרותיו הייתה זיוף תעודות. המטה התפרק עד מהרה, אך הספיק להקים בית מלאכה לזיוף תעודות בשיתוף עם תנועות "השומר הצעיר" ו"מכבי צעיר". בתחילה נדד בית המלאכה בין דירות פרטיות, ובהמשך מוקם בפנימייה לנערים עובדים ברחוב זלדמאלי בבירה ההונגרית.

 בית המלאכה נדד ממקום למקום, ופעלו בו גם דן צימרמן, שרגא וייל, אפרא טייכמן אגמון, דוד פדריט, מישו וקסלר, אנדרה פייגנבאום, מיקי לאנגר, פרי אייזנברג ואחרים, על מנת לזייף גם את התעודות הנדרשות גם לתנועת ההתנגדות היהודית וההונגרית.

הצוות נתפס בערב חג המולד 1944. 

יוסף טבעון (וסרצייר) (לודז' 1923 – ישראל 1968)

 יוסף, יוסק בפי מכריו, היה אדם בעל יזמה עם חוש ארגון  ואחריות חברתית וציבורית, שהתברך בתכונת של מנהיג.. בגטו לודז' המשיך, יחד עם חבריו, את הפעילות בתנועת הנוער, למרות התנאים הקשים ראה את המשימה הזאת כחשובה ביותר על מנת לעודד את הנוער. ומתן עזרה ממשית כולל מזון ותרופות לאלו הנזקקים ביותר.   

יוסק  עבד בבית החולים בגטו  לודז' הוא היה איש ארגון מעולה, והגרמנים היו מרוצים מעבודתו. דבר שזמן לו אפשרות לעזור לאחרים במזון ותרופות. ואף להסתיר  אנשים  בחדריו המוסתרים של בית החולים, להבריח אנשים מחוץ לגטו, ולסייע במתן סעד ליתומים ובית חם לנצרכים.

מרים וטרמן-פינקהוף (הולנד 1916-ישראל)

מרים ילידת 1916 ובן זוגה, מנחם פינקהוף, היו פעילים במחתרת ההולדית בהצלת ילדים. תפקידה של מרים היה לאסוף תינוקות שהוריהם יועדו לגירוש או גורשו לווסטרבורק, ולהביאם לתחנת הרכבת באמסטרדם.

מרים היתה מגיעה עם עגלת ילדים לתחנת הרכבת, ומחכה לאשת הקשר שהעבירה את הילדים למשפחות ומוסדות שהסתירו אותם.

מרים לא ידעה לאן נלקחים התינוקות ומי האישה שלוקחת אותם. שמה של האישה היה הטי פאוטה, היא נתפסה ונשלחה לרוונסברוק.

מרים נתפסה ונשלחה לברגן בלזן, אך שרדה ועלתה לארץ ישראל ב-1946.

פאני סולומיאן-לוץ (פינסק, 1919-ישראל, 1998 )

פאני נולדה בפינסק אך בגיל צעיר עברה לוורשה ובתקופת לימודיה היתה פעילה באגודת "אביביה" וב"מכבי". בוורשה עבדה כמורה להתעמלות ושימשה מדריכה להתעמלות רפואית בבתי חולים גדולים.

עם פרוץ המלחמה חזרה לוורשה מהשתלמות בשבדיה, ולאחר נפילת וורשה חזרה לפינסק, ושימשה קשרית של גרעיני הפרטיזנים הראשונים. עם חיסול הגטו הצליחה לעבור ליערות פולסיה, שם הצטרפה לפרטיזנים ועבדה בתחילה כ"אחות" בפלוגות קטנות ואחר כך כרופאה של בריגת הצנחנים בדרגת סרן.

לאחר המלחמה עלתה לישראל עם בעלה רפאל לוץ.

מרדכי אדלר (הונגריה, 1915 – ישראל, 2000)

מוצאו ממשפחה דתית, למד ב"חדר" ובישיבה, והיה חבר ב"המזרחי" ואחר כך ב-שומר הצעיר

ב-1942, עם תחילת הגירושים בסלובקיה, סייע לעשרות חברי תנועתו וליהודים אחרים לעבור את הגבול להונגריה.

באפריל 1942 נעצר על-ידי המשטרה בנסיונו להגיע לבודפשט, נחקר על פעילותו, עונה, אך לא גילה דבר המשטרה אסרה גם את אביו, ששימש בידיה כבן ערובה.

יחד עם אביו הובל למחנה המעצר ואחר כך הועבר לבודפשט, עבד בסבלות על גדת נהר הדנובה וקיים קשר עם המחתרת החלוצית. הצליח לברוח ובעזרת תעודות מזויפות, במסגרת ה"טיול", עבר את הגבול לרומניה, ובאוגוסט 1944 הגיע לארץ.

דב פרידמן בורקה (וילנה, פולין? – יערות רודניקי 1943)

דב נולד בוילנה והיה פעיל בתנועת "בית"ר" מוילנה. בימי הכיבוש הגרמני נכלא בגטו וילנה.

שירת מטעם המחתרת במשטרת הגטו היהודית, וניצל את תפקידו לזיוף תעודות ומסמכים עבור חברי המחתרת.

עמד בראש אחת הקבוצות שיצאה ליערות כדי להכין בסיס פרטיזנים.

נהרג בקרב ביערות רודניקי עם "פולנים לבנים", באוגוסט 1943 .